Targum Torah Portion Week 15: Exodus 10:1 – 13:16

by | Jan 15, 2020

Targum Jonathan on Exodus

Week 15

Chapters 10:1 – 13:16

 

 

Chapter 10י׳

 

 

ויאמר וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה עוּל לְוַת פַּרְעה אֲרוּם אֲנָא יַקִּירִית יִצְרָא דְלִבֵּיהּ וְיִצְרָא דְלִבְּהוֹן דְעַבְדוֹי מִן בִּגְלַל לְשַׁוָואָה אַתְוָותַי אִלֵין בֵּינֵיהוֹן

And the Lord spake to Mosheh, Go in unto Pharaoh; for I have made strong the design of his heart, and the design of the heart of his servants, to set these My signs among them;

 

וּמִן בִּגְלַל דְתַתְנֵי בְּמִשְׁמְעֵי בְּרָךְ וּבַר בְּרָךְ יַת נִיסִין דַעֲבָדִית בְּמִצְרַיִם וְיַת אַתְוָותַי דְשַׁוֵּיתִי בְּהוֹן וְתִנְדְּעוּן אֲרוּם אֲנָא הוּא יְיָ

and that in the hearing of thy sons and of thy children’s children may be told the wonders I have done in Mizraim, and the signs that I set among them, that ye may know that I am the Lord.

 

וְאָעַל משֶׁה וְאַהֲרן לְוַת פַּרְעה וַאֲמָרוּ לֵיהּ כִּדְנָא אָמַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל עַד אֵימַת מְסָרֵב אַנְתְּ (מִן) לְמִתְכְּנָעָא מִן קֳדָמַי פְּטוֹר יַת עַמִּי וְיִפְלְחוּן קֳדָמַי

And Mosheh and Aharon went in unto Pharaoh, and said to him, Thus saith the Lord, the God of Israel, How long wilt thou refuse to humble thyself before Me? Let My people go, that they may worship before Me.

 

אֲרוּם אִין יֵשׁ מְסָרֵב אַנְתְּ לְמִפְטוֹר יַת עַמִּי הָא אֲנָא מַיְיתֵי מְחַר גּוֹבָא בִּתְחוּמָךְ

But if thou refuse to let My people go, behold, tomorrow I bring the locust upon thy borders,

 

וְיַחֲפֵי יַת חֶזְוָונָא דְאַרְעָא וְלָא יֶהֱוֵי יָכִיל לְמֶחֲמֵי יַת אַרְעָא וִישֵׁיצֵי יַת שְׁאָר שֵׁיזְבוּתָא דְּאִישְׁתָּאֲרַת לְכוֹן מִן בַּרְדָא וִישֵׁיצֵי יַת כָּל אִילָנָא דְיִצְמַח לְכוֹן מִן חַקְלָא

and they shall cover the face of the ground, so that it will be impossible to see the ground, and shall destroy the remainder that was spared to you from the hail, and destroy every tree which groweth for you out of the field.

 

וְיִתְמְלוּן בָּתָּךְ וּבָתֵּי כָּל עַבְדָךְ וּבָתֵּי כָל מִצְרָאֵי דְלָא חָמוּן אַבְהָתָךְ וְאַבְהַת אַבְהָתָךְ מִן יוֹם מֶהֱוֵיהוֹן עַל אַרְעָא עַד יוֹמָא הָדֵין וְאִתְפְּנֵי וּנְפַק מִלְוַת פַּרְעה

And they shall fill thy house, and the houses of all thy servants, and the houses of the Mizraee, (the like of) which neither thy fathers nor thy forefathers have seen since the day that they were upon the earth unto this day. And he turned and went out from Pharaoh.

 

וְאָמָרוּ עַבְדֵי פַּרְעה עַד אֵימַת יְהֵי דֵין גַּבְרָא לָנָא לְתַקְלָא פְּטוֹר יַת גַּבְרַיָא וְיִפְלְחוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָהוֹן הַעַד כְּדוֹן לָא חַכִּימְתָּ אֲרוּם עַל יְדוֹי עֲתִידָא לְמוֹבְדָא אַרְעָא דְמִצְרָיִם

And the servants of Pharaoh said, How long shall this man be a stumbling-block to us? Let the men be released, that they may worship before the Lord their God. Art thou not aware that by His hand it will be that the land of Mizraim shall be destroyed?

 

וּפַקֵּיד לְאִיתּוֹתָבָא יַת משֶׁה וְיַת אַהֲרן לְוַת פַּרְעה וַאֲמַר לְהוֹם אִיזִילוּ פְּלָחוּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן מָן וּמָן הִינוּן דְּאָזְלִין

And he commanded to bring back Mosheh and Aharon to Pharaoh, and said to them, Go, worship before the Lord your God: but who are they that are to go?

 

וַאֲמַר משֶׁה בְּטַלְיָינָא וּבְסָבָנָא נֵיזִיל בִּבְנָנָא וּבִבְרַתָּנָא בְּעַנָנָא וּבְתוֹרָנָא נֵיזִיל אֲרוּם חַגָא קֳדָם יְיָ לָנָא

And Mosheh said, With our children and with our old men will we go; with our sons and with our daughters we will go; with our sheep and with our oxen we will go; for we have a solemn feast before the Lord.

 

וַאֲמַר לְהוֹן יְהִי כְדֵין מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעַדְכוֹן כְּמָא דְאֶפְטוֹר יַתְכוֹן וְיַת טַפְלְכוֹן חָמוּן אֲרוּם לְתַקָּלָא בִּישָׁא הִיא לְכוֹן לִקְבֵיל אַפֵּיכוֹן בְּאוֹרְחֲכוֹן דִּתְהַלְכוֹן עַד זְמַן דִּי תִמְטוּן לְבֵית אֲתַר מַשְׁרוּיֵיכוֹן

And he said to them, So may the Word of the Lord be a help to you: (but) how can I release (both) you and your children? The evil offence is in the look of your faces: (you think to go onward) in the way that you would walk, till the time that you shall have come to the house of the place of your habitation.

 

לָא כְמָא דְאַתּוּן סַבְרִין אֱלָהֵן אִיזִילוּ כְּדוֹן גּוּבְרַיָא וּפָלְחוּ קֳדָם יְיָ אֲרוּם יָתֵיהּ אַתּוּן בָּעָן וְתָרִיךְ יַתְהוֹן מִלְוַת אַפֵּי פַּרְעה

(It shall be) not so as ye devise; but the men only shall go and worship before the Lord; for that it was which ye demanded. And he drave them out from before the face of Pharaoh.

 

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֲרֵים יַת יְדָךְ עַל אַרְעָא דְמִצְרָיִם בְּדִיל גּוֹבָא וְיַיסֵק עַל אַרְעָא דְמִצְרָיִם וִישֵׁיצֵי יַת כָּל עִיסְבָּא דְאַרְעָא יַת כָּל מַה דִּי שַׁיֵּיר בַּרְדָא

And the Lord spake to Mosheh, Lift up thy hand over the land of Mizraim for the locust, that he may come up over the land of Mizraim, and destroy every herb of the earth, whatsoever the hail hath left.

 

וַאֲרֵים משֶׁה יַת חוּטְרֵיהּ עַל אַרְעָא דְמִצְרָיִם וַיְיָ דְבַר רוּחַ קִידוּמָא בְּאַרְעָא כָּל יוֹמָא הַהוּא וְכָל לֵילְיָא צַפְרָא הֲוָה וְרוּחַ קִידוּמָא נָטַל יַת גּוֹבָא

And Mosheh lifted up his rod over the land of Mizraim, and the Lord brought an east wind upon the country all that day and all the night; and in the morning the east wind bare the locust.

 

וּסְלֵיק גּוֹבָא עַל כָּל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם וּשְׁרָא בְּכָל תְּחוּם מִצְרָיִם תַּקִּיף לַחֲדָא קֳדָמוֹי לָא הֲוָה כְדֵין קַשְׁיָין גּוֹבָא דִכְוָותֵיהּ וּבַתְרוֹי לָא עָתִיד דִּיהִי כֵן

And the locust came up over all the land of Mizraim, and settled in all the limits of Mizraim exceedingly strong. Before him there had been no locust so hard, nor will there be like him.

 

וַחֲפָא יַת חֶזְוָונָא דְכָל אַרְעָא עַד דִּי חֲשׁוֹכַת אַרְעָא וִישֵׁיצֵי יַת כָּל עִיסְבָּא דְאַרְעָא וְיַת כָּל פֵּירֵי אִילָנָא דִי שַׁיֵּיר בַּרְדָא וְלָא אִשְׁתַּיֵּיר כָּל יְרוֹק בְּאִילָנָא וּבְעִיסְבָּא דְחַקְלָא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרָיִם

And he covered the face of all the land, until the land was darkened, and every herb of the ground was consumed, and all the fruit of the tree that the hail had left; and nothing green of tree or herb of the field was left in all the land of Mizraim.

 

וְאוֹחֵי פַּרְעה וּשְׁדַר פּוּלִין לְמִקְרֵי לְמשֶׁה וּלְאַהֲרן וַאֲמַר חָבִית קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן וּלְכוֹן

And Pharaoh made haste, and sent certain to call Mosheh and Aharon. And he said, I have sinned before the Lord your God and against you.

 

וּכְדוּן שְׁבוֹק כְּדוּן חוֹבִי לְחוֹד זִמְנָא הָדָא וּצְלוּ קֳדָם יְיָ וְיַעֲדֵי מִינִי לְחוֹד יַת מוֹתָא הָדֵין

But now, pardon my sin only this once, and pray before the Lord, that He would only remove from me this death.

 

וּנְפַק מִלְוַת פַּרְעה וְצַלִּי קֳדָם יְיָ

And he went out from Pharaoh, and prayed before the Lord.

 

וַהֲפַךְ יְיָ יַת רוּחָא מִמְעַרְבָא תַּקִּיף לַחֲדָא וּנְטַל יַת גּוֹבָא וְטַלְקֵיהּ לְיַמָּא דְסוּף לָא אִשְׁתְּיַיר גּוֹבָא חָד בְּכָל תְּחוּם מִצְרַיִם וַאֲפִילּוּ מַה דְּמַלְחוּן בְּמָנַיָיא לִצְרוֹךְ מֵיכַלְהוֹן נָשָא הִינוּן רוּחַ מַעֲרְבָא וַאֲזָלוּ

And the Lord turned a wind from the west of exceeding strength, and it carried away the locust, and bare him to the sea of Suph: there was not one locust left in all the borders of Mizraim. And even such as had been salted in vessels for needed food, those, too, the western wind bare away, and they went.

 

וּתְקֵיף יְיָ יַת יִצְרָא דְלִיבָּא דְפַרְעה וְלָא פְּטַר יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל

But the Lord strengthened the design of Pharaoh’s heart, and he would not release the children of Israel.

 

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֲרֵים יַת יְדָךְ עַל צֵית שְׁמַיָא וִיהִי חֲשׁוֹכָא עַל אַרְעָא דְמִצְרַיִם בִּקְרִיצְתָּא וְיַעֲדֵי בְּקַדְמֵתָא חֲשׁוֹךְ לֵילְיָא

And the Lord said to Mosheh, Lift up thy hand towards the height of the heavens, and there shall be darkness over all the land of Mizraim, in the morning, at the passing away of the first darkness of the night.

 

וַאֲרֵים משֶׁה יַת יְדֵיהּ עַל צֵית שְׁמַיָא וַהֲוָה חֲשׁוֹךְ דִּקְבֵיל בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם תְּלָתָא יוֹמִין

And Mosheh stretched out his hand towards the height of the heavens, and there was dark darkness in all the land of Mizraim three days.

 

לָא חָמוּן גְּבַר יַת אָחוֹי וְלָא קָמוּן אֱנַשׁ מֵאַתְרֵיהּ תְּלָתָא יוֹמִין וּלְכָל בְּנֵי יִשְרָאֵל הֲוָה נְהוֹרָא לְמִקְבּוֹר רַשִׁיעַיָא דִי בֵינֵיהוֹן דְּמִיתַן וְזַכָּאַיָא לְמֶעֱסוֹק בְּמִצְוָתָא בְּמוֹתְבָנֵיהוֹן

No man saw his brother, and none arose from his place three days. But among all the sons of Israel there was light, that the wicked among them who died might be buried, and that the righteous might be occupied with the precepts of the law in their dwellings.

 

וּבְסוֹף תְּלָתָא יוֹמִין קָרָא פַּרְעה לְמשֶׁה וַאֲמַר זִילוּ פְלָחוּ קֳדָם יְיָ לְחוֹד עַנְכוֹן וְתוֹרֵיכוֹן יְקוּם גַּבִּי אוּף טַפְלְכוֹן יֵזִיל עִמְכוֹן

And at the end of three days Pharoh called Mosheh, and said, Go, worship before the lord; only your sheep and your oxen shall abide with me: your children also may go with you.

 

וַאֲמַר משֶׁה אוּף אַנְתְּ תִּתֵּן בִּידָנָא נִכְסַת קוּדְשִׁין וְעַלְוָון וְנַעֲבֵיד קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא

But Mosheh said, Thou must also give into our hands holy oblations and burnt offerings, that we may perform service before the Lord our God.

 

וְאוּף גֵּיתָנָא יֵזִיל עִמָּנָא לָא תִשְׁתַּיֵּיר מִנְהוֹן פַּרְסָתָא חָדָא אֲרוּם מִנְהוֹן נִסַּב לְמִפְלַח קֳדָם יְיָ אֱלָהָן וַאֲנַחְנָא אִין נַשְׁבִּיקִינוּן לֵית אֲנַן יַדְעִין מִמָא נִפְלַח קֳדָם יְיָ עַד מֵיתָנָא לְתַמָּן

Our flocks, moreover, must go with us; not one hoof of them shall remain; for from them we are to take, to do service before the Lord our God. We cannot leave them; for we know not (as yet) in what manner we are to worship before the Lord, until we come thither.

 

וּתְקֵיף יְיָ יַת יִצְרָא דְלִבָּא דְפַרְעה וְלָא צְבָא לְמִפְטְרִינוּן

But the Lord made strong the design of Pharoh’s heart, and he would not release them.

 

וַאֲמַר לֵיהּ פַּרְעה אִיזֵל מֵעִילַוָוי אִיזְדַהַר לָךְ לָא תוֹסִיף לְמֶחֱמֵי סְבַר אַפַּי לְמַלָלָא קֳדָמַי חֲדָא מִן מִלַיָא קַשְׁיָיתָא כְּאִלֵּין אֲרוּם בְּיוֹמָא דְאַתְּ חָמֵי סְבַר אַפַּי יִתְקוֹף רוּגְזִי בָךְ וְאֶמְסוֹר יָתָךְ בְּיַד בְּנֵי נְשָׁא אִילֵין דַּהֲווֹ תַּבְעִין נַפְשָׁךְ לְמִיסַב יָתָהּ

And Pharaoh said to him, Go from me. Beware that thou add not to see my face to speak before me one of these words that are so hard: for in the day that thou seest my face, my anger will grow strong against thee, and I will deliver thee into the hands of the men who seek thy life to take it.

 

וַאֲמַר משֶׁה יָאוּת מַלֵּילְתָּא אֲנָא עַד דַּהֲוֵינָא יָתִיב בְּמִדְיָן אִיתְאֲמַר לִי בְּמֵימַר מִן קֳדָם יְיָ דְגוּבְרַיָא דְבָעוּ לְמִקְטְלִי נַחֲתוּ מִנִּכְסֵיהוֹן וְהִינוּן חֲשִׁיבִין כְּמִיתַיָא וְלָא מִן סוּף דַּהֲוָה עֲלָךְ רַחֲמִין הֲוֵינָא מְצַלֵּי וּמַחְתָא הֲוָה מִתְכַּלְיָא מִינָךְ וּכְדוֹן לָא אוֹסִיף תּוּב לְמֶחֱמֵי סְבַר אַפָּךְ

And Mosheh said, Thou hast spoken fairly. While I was dwelling in Midian, it was told me in a word from before the Lord, that the men who had sought to kill me had fallen from their means, and were reckoned with the dead. At the end there will be no mercy upon thee; but I will pray, and the plague shall be restrained from thee. And now I will see thy face no more.

 

 

Chapter 11י״א

 

 

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה תּוּב מַכְתַּשׁ חַד אֲנָא מַיְיתִי עֲלוֹי פַּרְעה וְעִילוֹי מִצְרָאֵי דְקָשֵׁי עֲלֵיהוֹן מִכֻּלְהוֹן וּמִבָּתַר כְּדֵין יִפְטוֹר יַתְכוֹן מִכָּא בְּמִפְטְרֵיהּ גְּמִירָא יְהֵי לֵיהּ מַטְרֵד יִטְרוֹד יַתְכוֹן מִכָּא

And the Lord spake unto Mosheh, Yet one stroke will I bring upon Pharoh and upon the Mizraee, which shall be greater than all, and afterward will he send you hence: when he releases, there shall be to himself an end: driving, he will drive you forth from hence.

 

מַלֵּיל כְּדוֹן בְּמִשְׁמָעֵיהוֹן דְּעַמָּא וִישַׁיְילוּן גְּבַר מִן רַחֲמֵיהּ מִצְרָאֵי וְאִתְּתָא מִן רְחִימָא מִצְרֵיתָא מָאנִין דִּכְסַף וּמָאנִין דִּדְהַב

Speak now in the hearing of the people, That every man shall demand from his Mizraite friend, and every woman of her Mizraite friend, vessels of silver and vessels of gold.

 

וִיהַב יְיָ יַת עַמָּא לְרַחֲמִין קֳדָם מִצְרָאֵי אוּף גַּבְרָא משֶׁה רַב לַחֲדָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם קֳדָם עַבְדֵי פַרְעה וּקְדָם עַמָּא

And the Lord gave the people favor before the Mizraee; also the man Mosheh was very great in the land of Mizraim before the servants of Pharaoh and before his people.

 

וַאֲמַר משֶׁה לְפַרְעה כִּדְנָא אָמַר יְיָ לֵילְיָא חוֹרַן בְּשַׁעְתָּא דָא אֲנָא מִתְגְּלֵי בְּגוֹ מִצְרָאֵי

And Mosheh spake (or, had spoken) to Pharaoh, Thus saith the Lord, At this hour of the following night will I be revealed in the midst of the Mizraee,

 

וִימוּת כָּל בּוּכְרָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִבִּיר בּוּכְרָא דְפַרְעה דְּעָתִיד דְּיֵיתִיב עַל כּוּרְסַיָא מַלְכוּתֵיהּ עַד בּוּכְרָא דְאַמְתָא בִּיצִירְתָּא דִבְמִצְרַיִם דְּמִתְיְלִיד לָהּ כַּד הִיא טַחְנָא אֲחוֹרֵי רֵיחַיָא וְכָל בּוּכְרָא דִבְעִירָא

and every firstborn in the land of Mizraim shall die: from the firstborn of Pharaoh who should sit upon the throne of his kingdom, unto the firstborn son of the humblest mother in Mizraim who grindeth behind the mills, and all the firstborn of cattle.

 

וּתְהֵי צְוַוחְתָּא רַבְּתָא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם דְּדִכְוָותֵיהּ לֵילְיָא לָא הֲוָת בֵּיהּ מַחְתָּא כְּדָא וְדִכְוָותֵיהּ לֵילְיָא לָא תוֹסֵיף לְמֶהֱוֵי מַחְתָּא כְּדָא

And there will be a great cry in all the land of Mizraim, because like the plague of this night there hath not been, and like the plague of this night there never will be one.

 

וּלְכָל בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא יְהַנְזַק כַּלְבָּא בְּלִשְׁנֵיהּ לְמִנְבַּח לְמֵאֱנָשָׁא וְעַד בְּעִירָא מִן בִּגְלַל דְּתִנְדְּעוּן דְּיַפְרֵישׁ יְיָ בֵּין מִצְרָאֵי וּבֵינֵי יִשְרָאֵל

But any of the children of Israel a dog shall not harm by lifting up his tongue against either man or beast ; that they may know that the Lord maketh distinction between the Mizraites and the sons of Israel.

 

וְיַחְתוּן כָּל עַבְדָּךְ אִלֵּין לְוָותִי וְיִבְעוּן מָטוּ מִינִי לְמֵימַר פּוּק אַנְתְּ וְכָל עַמָּא דְּעִמָּךְ וּמִבָּתַר כְּדֵין אֶפּוֹק וּנְפַק מִלְוַת פַּרְעה בִּתְקוֹף רְגַז

And thou shalt send down all thy servants to me, coming and beseeching me, saying, Go forth, thou and all the people who are with thee; and afterwards I will go. And he went out from Pharaoh in great anger.

 

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה לָא יְקַבֵּיל מִנְכוֹן פַּרְעה מִן בִּגְלַל לְאַסְגָאָה תִּמְהַיַי בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם

But the Lord said to Mosheh, Pharaoh will not hearken to you ; that I may multiply My wonders in the land of Mizraim.

 

וּמשֶׁה וְאַהֲרן עֲבָדוּ יַת כָּל תִּמְהַיָא הָאִילֵין קֳדָם פַּרְעה וּתְקֵיף יְיָ יַת יִצְרָא דְלִבָּא דְפַרְעה וְלָא פְטַר יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעֵיהּ

And Mosheh and Aharon did all these wonders before Pharaoh; and the Lord strengthened the design of Pharoh’s heart, and he would not release the sons of Israel from his land.

 

 

 

Chapter 12י״ב

 

 

 

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה וּלְאַהֲרן בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם לְמֵימָר

And the Lord spoke to Mosheh and to Aharon in the land of Mizraim, saying,

 

יַרְחָא הָדֵין לְכוֹן לְמִקְבְּעֵיהּ רֵישׁ יַרְחַיָּיא וּמִנֵּיהּ תֵּשְׁרוּן לְמִמְנֵי חַגַיָא וְזִמְנַיָא וּתְקוּפְתָּא קַדְמָאֵי הוּא לְכוֹן לְמִנְיַן יַרְחֵי שַׁתָּא

This month is ordained to be to you the beginning of the months; and from it you shall begin to number for festivals, and times, and cycles; it shall be to you the first of the number of the months of the year.

 

מַלִילוּ עִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְרָאֵל לְמֵימַר בְּעַשְרָא לְיַרְחָא הָדֵין זִמְנֵיהּ קָבִיעַ בַּהֲדָא זִימְנָא וְלָא לְדָרַיָא וְיִסְבוּן לְהוֹן אִימַר לְבֵית גְּנִיסְתָּא וְאִין סַגִּיאִין מִמִּנְיָנָא יִסְבוּן אִימְרָא לְבֵיתָא

Speak to all the congregation of the children of Israel, saying, In the tenth of this month, whose time is appointed for this time (occasion), and not for (coming) generations, they shall take to them a lamb for the house of a family, and, if many in number, they shall take a lamb for a house:

 

וְאִין זְעִירִין אִינְשֵׁי בֵיתָא מִמִּנְיַן עַשְרָא כְּמִיסַת לְמֵיכוּל אִימְרָא וְיִסַב הוּא וְשִׁיבְבֵיהּ דִּקָרֵיב לְבֵיתֵיהּ בִּסְכוּם נַפְשָׁתָא גְּבַר לְפוּם מֵיסַב מֵיכְלֵיהּ תִּיכְסוּן יַת אִימְרָא

but if the men of the house are fewer than ten in number, in proportion to a sufficient number to eat the lamb, he and his neighbor who is nearest to his house shall take according to the number of souls: each man according to the sufficiency of his eating shall be counted for the lamb.

 

אִימַר שְׁלִים דְּכַר בַּר שַׁתָּא יְהֵי לְכוֹן מִן אִימְרַיָא וּמִן בְּנֵי עִזַּיָא תִּסְבוּן

The lamb shall be perfect, a male, the son of a year he shall be to you; from the sheep or from the young goats ye may take.

 

וִיהֵי לְכוֹן קָטִיר וְנָטִיר עַד אַרְבֵּיסַר יוֹמָא לְיַרְחָא הָדֵין דְּתִנְדְּעוּן דְּלֵיתֵיכוֹן מִסְתַּפְיַן מִמִּצְרָאֵי דְחַמְיָין יָתֵיהּ וְיִכְסוֹן יָתֵיהּ כְּהִילְכָתָא כָּל קְהַל כְּנִישְׁתָּא דְיִשְרָאֵל בֵּינֵי שִׁמְשָׁתָא

And it shall be bound and reserved for you until the fourteenth day of this month, that you may not know the fear of the Mizraee when they see it; and ye shall kill him according to the rite of all to congregation of the assembly of Israel, between the suns.

 

וְיִסְבוּן מִן דְּמָא וְיִתְּנוּן עַל תְּרֵין סִיפַיָּיא וְעִילוֹי מִסְקוּפָא עִלָּאָה מִלְּבַּר עַל בָּתַּיָא דְיֵיכְלוּן יָתֵיהּ וּדְדַמְכוּן בְּהוֹן

And you shall take of the blood and set it upon the two posts and upon the upper board outside of the houses in which you eat and sleep.

 

וְיֵיכְלוּן יַת בִּישְרָא בְּלֵילְיָא הָדֵין דַּחֲמֵיסַר בְּנִיסַן עַד פַּלְגוּתֵיהּ דְּלֵילְיָא טְוֵי נוּר וּפַטִּיר עַל תַּמְכָא וְעוּלְשִׁין יֵיכְלוּנֵיהּ

And you shall eat the flesh on that night, the fifteenth of Nisan, until the dividing of the night roasted with fire, without leaven, with horehound and lettuce shall you eat it.

 

לָא תֵיכְלוּן מִנֵיהּ כַּד חַי וְלָא כַּד בַּשְׁלָא בְּחַמְרָא וּמִשְׁחָא וְשַׁקְיָינֵי וְלָא מְבֻשָּׁל בְּמַיָא אֱלָהֵן טְוֵי נוּר עִם רֵישֵׁיהּ עִם רַגְלוֹי וְעִם גַּוֵּיהּ

Eat not of it while living, neither boiled in wine, or oil, or other fluids, neither boiled in water, but roasted with fire, with its head, and its feet, and its inwards.

 

וְלָא תְשַׁיְירוּן מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא וּדְאִשְׁתַּיֵּיר מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא תַּצְנְעִנֵּיהּ וּבְאוֹרְתָּא דְּשִׁתְּסַר בְּנוּרָא תוֹקְדוּן דְּלֵית אֶפְשַׁר לְמִיתוֹקְדָא מוֹתַר נִיכְסַת קוּדְשַׁיָא בְּיוֹמָא טָבָא

Nor shall any be left of it till the morning; but what may remain of it in the morning you shall cover over, and in the daylight of the sixteenth day burn with fire; for you may not burn the residue of a holy oblation on the feast day.

 

וּכְדָא הִילְכָתָא תֵיכְלוּן יָתֵיהּ בְּזִמְנָא דָא וְלָא לְדָרַיָא חַרְצֵיכוֹן יְהוֹן מְזַרְזִין מְסַנֵיכוֹן בְּרִיגְלֵיכוֹן וְחוּטְרֵיכוֹן בִּידֵיכוֹן וְתֵיכְלוּן יָתֵיהּ בִּבְהִילוּ דִשְׁכִינַת מָארֵי עַלְמָא מְטוּל דְּחַיְיסָא מִן קֳדָם יְיָ לְכוֹן הוּא

And according to this manner you shall eat it, this time, but not in (other) generations: your loins shall be girded, your shoes on your feet, and your staves in your hands; and you shall eat in the fear of the majesty of the Lord of the world; because mercy hath been shown to you from before the Lord.

 

וְאִתְגְּלֵי בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם בִּשְׁכִינַת יְקָרִי בְּלֵילְיָא הָדֵין וְעִמִּי תִּשְׁעִין אַלְפִין רִבְוָון מַלְאָכִין מְחַבְּלִין וְאֶקְטוֹל כָּל בּוּכְרָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם מֵאֱנָשָׁא וְעַד בְּעִירָא וּבְכָל טַעֲוַות מִצְרָאֵי אֶעֱבֵיד אַרְבַּע דִינִין טַעֲוַות מַתְּכָא מִתְרַכְּכִין טַעֲוַות אַבְנָא מִתְגַּדְעִין טַעֲוַות פַּחֲרָא מִתְעַבְּדִין בְּקִיקִין טַעֲוַות אָעָא מִתְעַבְּדִין קְטַם דְּיִנְדְּעוּן מִצְרָאֵי אֲרוּם אֲנָא יְיָ

And I will be revealed in the land of Mizraim in the majesty of My glory this night, and with Me ninety thousand myriads of destroying angels; and I will slay all the firstborn in the land of Mizraim, of man and of beast, and against all the idols of the Mizraee I will execute four judgments: the molten idols shall be melted, the idols of stone be broken, the idols of clay shall he shattered, and the idols of wood be made dust, that the Mizraee may know that I am the Lord.

 

וִיהֵי דַּם נִכְסַת פִּסְחָא וּגְזֵרַת מְהוּלְתָּא מְעַרַב לְכוֹן לְמֶעֱבַד מִנֵּיהּ אָת עַל בָּתַּיָא דְּאַתּוּן שַׁרְיָן תַּמָּן וְאֶחֱמֵי יַת זְכוּת דְּמָא וְאֵיחוּס עֲלֵיכוֹן וְלָא יִשְׁלוֹט בְּכוֹן מַלְאָךְ מוֹתָא דְּאִתְיַהַב לֵיהּ רְשׁוּתָא לִמְחַבְּלָא בְּמִקְטְלִי בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם

And the blood of the paschal oblation, (like) the matter of circumcision, shall be a bail for you, to become a sign upon the houses where you dwell; and I will look upon the worth of the blood, and will spare you; and the angel of death, to whom is given the power to destroy, shall have no dominion over you in the slaughter of the Mizraee.

 

וִיהֵי יוֹמָא הָדֵין לְכוֹן לְדוּכְרָנָא וּתְחַגּוּן יָתֵיהּ חַגָּא קֳדָם יְיָ לְדָרֵיכוֹן קְיַים עֲלָם תַּחֲגוּנֵיהּ

And this day shall be to you for a memorial, and you shall celebrate it a festival before the Lord in your generations; by a perpetual statute shall you solemnize it.

 

שַׁבְעַת יוֹמִין פַּטִּירָא תֵיכְלוּן בְּרַם מִפַּלְגוּת יוֹמָא דְמִיקַמֵּי חַגָּא תְבַטְּלוּן חָמִיר מִבָּתֵּיכוֹן אֲרוּם כָּל דְּיֵיכוּל חָמִיעַ וְיִשְׁתֵּיצֵי אֵינָשָׁא הַהוּא מִיִּשְרָאֵל לְמִיּוֹמָא קַדְמָאָה דְחַגָּא וְעַד יוֹמָא שְׁבִיעָאָה

Seven days you shall eat unleavened bread: in the dividing of the day which precedes the feast you shall put away leaven from your houses; for whosoever eateth what is leavened, from the first day of the feast until the seventh day, that man shall be destroyed from Israel.

 

וּבְיוֹמָא קַדְמָאָה מְעָרַע קַדִּישׁ וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה מְעָרַע קַדִּישׁ יְהֵי לְכוֹן כָּל עֲבִידְתָּא לָא יִתְעֲבֵיד בְּהוֹן לְחוֹד מִן דְּיִתְעֲבֵד לְמֵיכַל כָּל נֶפֶשׁ אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי יִתְעֲבֵיד לְכוֹן

And on the first day there shall be a holy congregation, and on the seventh day there shall be to you a holy congregation. No work shall be done among you, only that which must be done for every one’s eating may be done by you.

 

וְתִטְרוּן יַת לִישָׁתָא דְּפַטִּירֵי אֲרוּם בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין הַנְפֵּיק יְיָ יַת חֵילֵיכוֹן פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם וְתִטְרוּן יַת יוֹמָא הָדֵין לְדָרֵיכוֹן קְיַם עֲלָם

And you shall observe the feast of the unleavened bread, because in this same day the Lord will bring out your hosts free from the land of Mizraim; and you shall observe this day in your generations, a statute for ever.

 

בְּנִיסָן בְּאַרְבֵּיסַר יוֹמִין לְיַרְחָא תִּכְסוּן יַת פִּסְחָא וּבְרַמְשָׁא דְּחַמְסַר תֵּיכְלוּן פַּטִּירֵי עַד יוֹמָא דְעַשְרִין וְחַד לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא דְעַשְרִין וּתְרֵין תֵּיכְלוּן חָמִיעַ

In Nisan, on the fourteenth day of the month, you shall kill the Passover, and at evening on the fifteenth you shall eat unleavened bread until the twenty-first of the month. On the evening of the twenty-second you may eat leavened bread.

 

שׁוּבְעָא יוֹמִין חָמִיר לָא יִשְׁתְּכַח בְּבָתֵּיכוֹן אֲרוּם כָּל מַאן דְּיֵיכוּל מַחְמְעָא וְיִשְׁתֵּיצֵי בַּר נְשָׁא הַהוּא מִכְּנִשְׁתָּא דְיִשְרָאֵל בְּדִיוֹרֵי וּבְיַצִּיבֵי דְאַרְעָא

For seven days leaven shall not be found in your houses; for whosoever eateth of leaven, that man shall perish from the congregation of Israel, whether he be a stranger or home-bred in the land.

 

כָּל עַרְבִיבֵי דִּמְחָמַע לָא תֵיכְלוּן בְּכָל אֲתַר מוֹתְבָנֵיכוֹן תֵּיכְלוּן פַּטִירֵי

Any mixture of leaven you shall not eat; in every place of your habitation you shall eat unleavened bread.

 

וּקְרָא משֶׁה לְכָל סָבֵי יִשְרָאֵל וַאֲמַר לְהוֹן נְגוּדוּ יְדֵיכוֹן מִטַּעֲוַות מִצְרָאֵי וּסְבוּ לְכוֹן מִן בְּנֵי עָנָא לְיִיחוּסֵיכוֹן וְכוּסוּ אִימַר פִּסְחָא

And Mosheh called all the elders of Israel, and said to them, Withdraw your hands from the idols of the Mizraee, and take to you from the offspring of the flock, according to your houses, and kill the paschal lamb.

 

וְתִסְבוּן אֵיסָרַת אֵזוֹבָא וְתִטְמְשׁוּן בְּדָמָא דִבְמַן פַּחֲרָא וְתַדוּן לְאִיסְקוֹפָא עִלָּאָה מִלְּבַר וּלְתַרְתֵּין סִפַּיָא מִן דְּמָא דִבְמַן פַּחֲרָא וְאַתּוּן לָא תִפְקוּן אֱנַשׁ מִן תְּרַע בֵּיתֵיהּ עַד צַפְרָא

And you shall take a bunch of hyssop, and dip it in the blood that is in the earthen vessel, and upon the upper bar without and upon the two posts you shall sprinkle of the blood which is in the earthen vessel, and not a man of you must come forth from the door of his hour till the morning.

 

וְיִתְגְּלֵי יְקָרָא דַיְיָ לְמִימְחֵי יַת מִצְרָאֵי וְיֶחֱמֵי יַת אַדְמָא דְעַל אִסְקוֹפָא וְעַל תַּרְתֵּין סִיפַיָא וְיָגִין מֵימְרָא דַיְיָ עַל תַּרְעָא וְלָא יִשְׁבּוֹק מַלְאָכָא מְחַבְּלָא לְמֵיעוֹל לְבָתֵּיכוֹן לְמִימְחֵי

For the Glory of the Lord will be manifested in striking the Mizraee, and He will see the blood upon the lintel and upon the too posts, and the Word of the Lord will spread His protection over the door, and the destroying angel will not be permitted to enter your houses to smite.

 

וְתִיטְרוּן יַת פִּתְגָמָא הָדֵין לִקְיַם לָךְ וְלִבְנָךְ דְּכוּרַיָא עַד עַלְמָא

And you shall observe this thing for a statute to thee and to thy sons for a memorial for ever.

 

וִיהֵי אֲרוּם תַּעֲלוּן לְאַרְעָא דְּעָתִיד לְמִתַּן לְכוֹן יְיָ הֵיכְמָא דְמַלֵּיל וְתִיטְרוּן מִזְמַן דְּתִמְטוֹן לְתַמָּן יַת פּוּלְחָנָא הֲדָא

And it shall be when you are come into the land that the Lord will give to you, as He hath spoken, that from the time of your coming you shall observe this service.

 

וִיהֵי אֲרוּם יֵימְרוּן לְכוֹן בְּנֵיכוֹן בְּזִמְנָא הַהוּא מַה פּוּלְחָנָא הָדָא לְכוֹן

And it shall be that when at that time your children shall say to you, What is this your service?

 

וְתֵימְרוּן נִכְסַת חַיְיסָא הוּא קֳדָם יְיָ דְחַס בְּמֵימְרֵיהּ עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּחַבְּלוּתֵיהּ יַת מִצְרָאֵי וְיַת בָּתָּנָא שֵׁיזִיב וְכַד שָׁמְעוּ בֵּית יִשְרָאֵל יַת פִּתְגָמָא הָדֵין מִפּוּם משֶׁה גָּחְנוּ וּסְגִידוּ

You shall say, It is the sacrifice of mercy before the Lord, who had mercy in His Word upon the houses of the sons of Israel in Mizraim, when He destroyed the Mizraee, and spared our houses. And when the house of Israel heard this word from the mouth of Mosheh, they bowed and worshiped.

 

וַאֲזָלוּ וַעֲבָדוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל הֵיכְמָא דְפַקֵּיד יְיָ יַת משֶׁה וְיַת אַהֲרן הֵיכְדֵין אִיזְדַרְזוּ וַעֲבָדוּ

And the sons of Israel went and did as the Lord commanded Mosheh and Aharon, so did they hasten and do.

 

וַהֲוָה בְּפַלְגוּת לֵילְיָא דַּחֲמֵיסַר וּמֵימְרָא דַיְיָ קָטַל כָּל בּוּכְרָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִבִּיר בּוּכְרָא דְפַרְעה דְּעָתִיד לְמִיתַּב עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ עַד בּוּכְרַיָיא בְּנֵי מַלְכַיָא דְאִשְׁתְּבִין וְאִינוּן בֵּי גוֹבָא מִתְמַשְׁכְּנִין בְּיַד פַּרְעה וְעַל דַּהֲווֹ חָדָן בְּשִׁעְבּוּדְהוֹן דְּיִשְרָאֵל לָקוּ אוּף הִינוּן וְכָל בּוּכְרֵי בְּעִירָא מֵתוּ דְּמִצְרָאֵי פַּלְחִין לְהוֹן

And it was in the dividing, of the night of the fifteenth, that the Word of the Lord slew all the firstborn in the land of Mizraim, from the firstborn son of Pharaoh, who would have sat upon the throne of his kingdom, unto the firstborn sons of the kings who were captives in the dungeon as hostages under Pharaoh’s hand; and who, for having rejoiced at the servitude of Israel, were punished as (the Mizraee): and all the firstborn of the cattle that did the work of the Mizraee died also.

 

וְקָם פַּרְעה בְּלֵילְיָא הוּא וְכָל שְׁאָר עַבְדוֹי וְכָל שְׁאָר מִצְרָאֵי וַהֲוָה צְוַוחְתָּא רַבְּתָא אֲרוּם לָא הֲוָה תַּמָּן בֵּיתָא דְמִצְרָאֵי דְלָא הֲוָה תַמָּן בְּכוֹר מָאִית

And Pharaoh rose up in that night, and all the rest of his servants, and all the rest of the Mizraee; and there was a great cry, because there was no house of the Mizraee where the firstborn was not dead.

 

וּתְחוּם אַרְעָא דְמִצְרַיִם מַהֲלָךְ אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי הֲוַת וְאַרְעָא דְגוֹשֶׁן דְּתַמָּן משֶׁה וּבְנֵי יִשְרָאֵל בִּמְצִיעוּת אַרְעָא דְמִצְרַיִם הֲוַת וּפַלְטְרִין דְּבֵית מַלְכוּתָא דְפַרְעה בְּרֵישׁ אַרְעָא דְמִצְרַיִם הֲוָה וְכַד קְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרן בְּלֵילְיָא דְפִסְחָא אִשְׁתְּמַא קָלֵיהּ עַד אַרְעָא דְגשֶׁן מִתְחַנֵּן הֲוָה פַּרְעה בְּקַל עָצִיב וְכֵן אָמַר קוּמוּ פּוּקוּ מִגּוֹ עַמִּי אוּף אַתּוּן אוּף בְּנֵי יִשְרָאֵל וְזִילוּ פְלָחוּ קֳדָם יְיָ הֵיכְמָא דַאֲמַרְתּוּן

And the border of the land of Mizraim extended four hundred pharsee; but the land of Goshen, where Mosheh and the sons of Israel were, was in the midst of the land of Mizraim; and the royal palace of Pharaoh was at the entrance of the land of Mizraim. But when he cried to Mosheh and to Aharon in the night of the Pascha, his voice was heard unto the land of Goshen; Pharaoh crying with a voice of woe, and saying thus: Arise, Go forth from among my people, both you and the sons of Israel; and go, worship before the Lord, as you have said;

 

אוּף עַנְכוֹן אוּף תּוֹרֵיכוֹן דְּבָרוּ מִן דִּילִי הֵיכְמָא דְמַלֵּילְתּוּן וְזִילוּ וְלֵית אֲנָא בָּעֵי מִנְכוֹן אֱלָהֵין דְּתַצְלוּן עָלַי דְלָא אֵימוּת

your sheep also take, and whatever of mine you have spoken about, and go; and nothing ask I of you except that you pray for me that I may not die.

 

וְכַד שְׁמָעוּ משֶׁה וְאַהֲרן וּבְנֵי יִשְרָאֵל קָל בְּכוּתָא דְפַרְעה וְלָא אַשְׁגָחוּ עַד דְּאָזַל הוּא וְכָל עַבְדוֹי וְכָל מִצְרָאֵי וּתְקִיפוּ לְכָל עַמָּא בֵּית יִשְרָאֵל לְמִפְטְרִינוּן מִן אַרְעָא אֲרוּם אָמְרִין אִי שַׁהְיַין הִינוּן הָכָא שַׁעְתָּא חָדָא הָא כּוּלָנָא מַיְיתוּן

When Mosheh and Aharon, and the sons of Israel, heard the voice of Pharaoh’s weeping, they were not mindful, until he came himself, and all his servants, and all the Mizraee, and urged all the people of the house of Israel, that they might hasten to send them forth from the land; For, said they, if they prolong here one hour more, behold, we are all dead.

 

וּנְטַל עַמָּא יַת לֵישֵׁיהוֹן עֲלוֹי רֵישֵׁיהוֹן עַד דְּלָא אַחְמָע וּמִן דְּמִשְׁתַּיֵּיר לְהוֹן מִן פַּטִּירֵי וּמְרִירִי סוֹבָרוּ צְרִיר בִּלְבוּשֵׁיהוֹן עַל כַּתְפֵיהוֹן

And the people carried their dough upon their heads, being unleavened, and what remained to them of the paschal cakes and bitter things they carried, bound up with their raiment, upon their shoulders.

 

וּבְנֵי יִשְרָאֵל עָבָדוּ כְּפִתְגָמָא דְמשֶׁה וְשַׁיְילוּ מִן מִצְרָאֵי מָנִין דִּכְסַף וּמָנִין דִּדְהַב

And the sons of Israel did according to the word of Mosheh, and asked of the Mizraee vessels of silver and vessels of gold.

 

וַיְיָ יְהַב יַת עַמָּא לְחֵן וָחֶסֶד קֳדָם מִצְרָאֵי וְשַׁיְילִינוּן וְרוֹקִינוּן יַת מִצְרָאֵי מִנִכְסֵיהוֹן

And the Lord gave the people favor and compassion before the Mizraee, and they brought forth to them, and they emptied the Mizraee of their riches.

 

וּנְטָלוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל מִן פִּילוּסִין לְסוּכּוֹת מְאָה וּתְלָתִין מִילִין תַּמָּן אִיתְחַפִּיאוּ שִׁבְעַת עֲנָנֵי יְקָרָא אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע צִיטְרֵיהוֹן וְחַד מֵעִילַוֵּיהוֹן דְּלָא יֵיחוֹת עֲלֵיהוֹן מִטְרָא וּבַרְדָא וְלָא יִתְחַרְכוּן בִּשְׁרָבֵי שִׁמְשָׁא וְחַד מִלְּרַע לְהוֹן דְּלָא יְהַנְזְקוּן לְהוֹן כּוּבִין וְלָא חֵיוִין וְעַקְרַבִּין וְחָד מְטַיָּיל קוּמֵיהוֹן לְאַשְׁוָאָה עוּמְקַיָא וּלְמֵימַךְ טוּרַיָא לְאַתְקָנָא לְהוֹן בֵּית מֵשְׁרוֹי וְהִינוּן כְּשִׁית מֵאָה אַלְפִין גּוּבְרַיָא וּמְטַיְילִין עַל רִיגְלֵיהוֹן וְלָא רַכְבִין עַל סוּסְוָון בַּר מִטַּפְלָא חַמְשָׁא לְכָל גַּבְרָא

And the sons of Israel moved forth from Pilusin towards Succoth, a hundred and thirty thousand, protected there by seven clouds of glory on their four sides: one above them, that neither hail nor rain might fall upon them, nor that they should be burned by the heat of the sun; one beneath them, that they might not be hurt by thorns, serpents, or scorpions; and one went before them, to make the valleys even, and the mountains low, and to prepare them a place of habitation. And they were about six hundred thousand men, journeying on foot, none riding on horses except the children five to every man;

 

וְאוּף נוּכְרָאִין סַגִּיאִין מִנְהוֹן מָאתָן וְאַרְבְּעִין רִבְוָון סַלִּיקוּ עִמְהוֹן וְעָאָן וְתוֹרֵי וְגֵיתֵי סַגִּי לַחֲדָא

and a multitude of strangers, two hundred and forty myriads, went up with them, and sheep, and oxen, and cattle, very many.

 

וַהֲווֹ קַטְעִין מִן לִישָׁא דְאַפִּיקוּ מִמִּצְרַיִם וְסַדְרִין עַל רֵישֵׁיהוֹן וּמִתְאַפֵּי לְהוֹן מְחוּמְתָּא דְשִׁימְשָׁא חֲרִירַן פַּטִירַן אֲרוּם לָא חָמִיעַ אֲרוּם אִיתְרִיכוּ מִמִּצְרַיִם וְלָא יָכִילוּ לְמִישְׁהֵי וְסַפִּיקָא לְהוֹן לְמֵיכַל עַד חֲמֵיסַר יוֹמִין לְיַרְחָא דְאִיָּיר מְטוֹל דִּזְוָודִין לָא עֲבָדוּ לְהוֹן

And they divided the dough which they brought out of Mizraim, which they had carried on their heads, and it was baked for them by the heat of the sun, (into) unleavened cakes, because it had not fermented; for the Mizraee had thrust them out, neither could they delay; and it was sufficient for them to eat until the fifteenth of the month Ijar; because they had not prepared provision for the way.

 

וְיוֹמַיָא דְיָתִיבוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּמִצְרַיִם תְּלָתִין שְׁמִיטִין דִּשְׁנִין דִּסְכוּמְהוֹן מָאתָן וְעֶשֶר שְׁנִין וּמִנְיַן אַרְבַּע מְאָה וּתְלָתִין שְׁנִין מִן דְּמַלֵּיל יְיָ לְאַבְרָהָם מִן שַׁעְתָּא דְמַלֵּיל עִמֵּיהּ בַּחֲמֵיסַר בְּנִיסָן בֵּינֵי פְּסוּגַיָיא עַד יוֹמָא דִּנְפָקוּ מִמִּצְרַיִם

And the days of the dwelling of the sons of Israel in Mizraim were thirty weeks of years, (thirty times seven years,) which is the sum of two hundred and ten years. But the number of four hundred and thirty years (had passed away since) the Lord spake to Abraham, in the hour that He spake with him on the fifteenth of Nisan, between the divided parts, until the day that they went out of Mizraim.

 

וַהֲוָה מִסּוֹף תְּלָתִין שְׁנִין מִדְאִיתְגַּזְרַת גְּזֵירְתָּא הָדָא עַד דְּאִיתְיְלִיד יִצְחָק עַד דִנְפָקוּ פְּרִיקִין מִמִּצְרַיִם אַרְבַּע מְאָה שְׁנִין וַהֲוָה בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין נְפָקוּ כָּל חֵילַיָא דַיְיָ פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם

And it was at the end of thirty years from the making of this covenant, that Izhak was born; and thence until they went out of Mizraim four hundred (years), on the selfsame day it was that all the hosts of the Lord went forth made free from the land of Mizraim.

 

אַרְבָּעָה לֵילְוָון כְּתִיבִין בְּסֵפֶר דּוּכְרָנַיָיא קֳדָם רִבּוֹן עַלְמָא לֵילְיָא קַדְמָאָה כַּד אִיתְגְּלֵי לְמִבְרֵי עַלְמָא תִּנְיָינָא כַּד אִיתְגְּלֵי עַל אַבְרָהָם תְּלִיתָאָה כַּד אִיתְגְּלֵי בְּמִצְרַיִם וַהֲוָת יְדֵיהּ מְקַטְלָא כָּל בּוּכְרָא דְמִצְרַיִם וִימִינֵיהּ מְשֵׁיזְבָא בְּכוֹרֵיהֶן דְּיִשְרָאֵל רְבִיעָאָה כַּד אִתְגְּלֵי לְמִפְרוֹק עַמָּא בֵּית יִשְרָאֵל מִבֵּינֵי עַמְמַיָא וְכוּלְהוֹן קָרָא לֵילֵי נְטִיר בְּגִין כֵּן פָּרִישׁ משֶׁה וַאֲמַר לֵיל נְטִיר לְפוּרְקַן הוּא מִן קֳדָם יְיָ לְמַפְקָא יַת עַמָּא בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם הוּא לֵילְיָא הָדֵין נְטִיר מִמַּלְאָכָה מְחַבְּלָא לְכָל בְּנֵי יִשְרָאֵל דִּבְמִצְרַיִם וְכֵן לְמִיפְרַקְהוֹן מִגַּלְוַותְהוֹן לְדָרֵיהוֹן:

Four nights are there written in the Book of Memorials before the Lord of the world. Night the first,–when He was revealed in creating the world; the second,–when He was revealed to Abraham; the third,–when He was revealed in Mizraim, His hand killing all the firstborn of Mizraim, and His right hand saving the firstborn of Israel; the fourth,–when He will yet be revealed to liberate the people of the house of Israel from among the nations. And all these are called Nights to be observed; for so explained Mosheh, and said thereof, It is to be observed on account of the liberation which is from the Lord, to lead forth the people of the sons of Israel from the land of Mizraim. This is that Night of preservation from the destroying angel for all the sons of Israel who were in Mizraim, and of redemption of their generations from their captivity.

 

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה וְאַהֲרן דָּא הִיא גְזֵירַת פִּסְחָא כָּל בַּר עַמְמִין אוֹ בַּר יִשְרָאֵל דְּאִיסְתְּלַק וְלָא הָדַר לָא יֵיכוּל בֵּיהּ

וְכָל גּוּבְרָאֵי דְּאִזְדַּבַּן לְעֶבֶד לְגַבְרָא בַּר יִשְרָאֵל זַבִּין כַּסְפָּא וְתִגְזוֹר יָתֵיהּ וְתִטְבְּלִינֵיהּ בְּכֵן יֵיכוּל בֵּיהּ

דַּיוֹר תּוֹתַב וַאֲגִירָא נוּכְרָאָה לָא יֵיכוֹל בֵּיהּ

A sojourner or a hired stranger shall not eat thereof.

 

בַּחֲבוּרָא חָדָא יִתְאָכֵל לָא תִפְקוּן מִן בֵּיתָא מִן בִּשְרָא בַּר מֵחֲבוּרָתָא וְלָא לִמְשַׁדְרָא דוֹרוֹנִין גְּבַר לְחַבְרֵיהּ וּגְרָמָא לָא תְתַבְּרִין בֵּיהּ בְּדִיל לְמֵיכוּל מַה דִּבְגַוֵּיהּ

In his own company he shall eat. Thou shalt not carry any of the flesh out of the house from (thy) company, nor send a gift one mail to his neighbor; and a bone of him shall not be broken for the sake of eating that which is within it.

 

כָּל כְּנִשְׁתָּא דְיִשְרָאֵל מִתְעַרְבִין דֵּין גְנִיסָא עִם דֵּין גְּנִיסְתָּא אוֹחֲרִי לְמֶעֱבַד יָתֵיהּ

All the congregation of Israel shall mix together, this one with that, one family with another, that they may perform it.

 

וַאֲרוּם יִתְגַּיַּיר עִמְכוֹן גִּיּוֹרָא וְיַעֲבֵד פִּסְחָא קֳדָם יְיָ יִגְזוֹר לֵיהּ כָּל דְּכוּרָא וּבְכֵן יְהֵי כָּשֵׁר לְמֶעֱבְדֵיהּ וִיהֵי כְּיַצִיבָא דְאַרְעָא וְכָל עַרְלָאֵי בַּר יִשְרָאֵל לָא יֵיכוּל בֵּיהּ

And if a proselyte sojourn with you, and would perform the pascha before the Lord, let every male belonging to him be circumcised, and so be made fit to perform it; and he shall be as the native of the land: but no uncircumcised one of the sons of Israel shall eat thereof.

 

אוֹרַיְיתָא חָדָא תְּהֵא לְכָל מִצְוָותָא לְיַצִּיבָא וּלְגִיּוֹרָא דִי מִתְגַּיֵּיר בֵּינֵיכוֹן

One law shall there be as to appointments for the native and for the proselyte who sojourneth among you.

 

וַעֲבָדוּ כָּל בְּנֵי יִשְרָאֵל הֵיכְמָא דְפַּקִּיד יְיָ יַת משֶׁה וְיַת אַהֲרן הֵיכְדֵין עָבָדוּ

And all the sons of Israel did as the Lord had commanded Mosheh and Aharon, so did they.

 

וַהֲוָה בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין אַפֵּיק יְיָ יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם עַל חֵילֵיהוֹן

And it was on that same day that the Lord brought forth the sons of Israel from the land of Mizraim, with their hosts.

 

 

 

Chapter 13י״ג

 

 

 

וּמַלֵּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר

And the Lord spake unto Mosheh, saying,

 

אַקְדֵישׁ קֳדָמַי כָּל בּוּכְרָא דְכוּרַיָא פְּתַח כָּל וַולְדָא בִּבְנֵי יִשְרָאֵל בְּאֵינָשָׁא וּבִבְעִירָא דִילִי הוּא

Sanctify before Me every firstborn male. Whatsoever openeth the womb of all the sons of Israel among men, and (also) among beasts, is Mine.

 

וַאֲמַר משֶׁה לְעַמָּא הֲווֹן דְּכִירִין יַת יוֹמָא הָדֵין דִּי נְפַקְתּוּן פְּרִיקִין מִמִצְרַיִם מִבֵּית שִׁעְבּוּד עֲבָדַיָיא אֲרוּם בִּתְקוֹף גְּבוּרַת יְדָא אַפֵּיק יְיָ יַתְכוֹן מִיכָּא וְלָא יִתְאָכֵל חָמִיעַ

And Mosheh said to the people, Remember this the day in which you went out free from Mizraim from the house of the bondage of slaves; for by great strength of hand did the Lord bring you forth from thence; and you shall not eat leaven.

 

יוֹמָא דֵין אַתּוּן נַפְקוּן פְּרִיקִין בַּחֲמֵיסַר בְּנִיסָן הוּא יַרְחָא דְּאַבִּיבָא

This day you are come out free; on the fifteenth of Nisan, which is the month of Abiba.

 

וִיהֵי אֲרוּם יֵיעָלִינָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְאַרַע כְּנַעֲנָאֵי חִיתָּאֵי וְאֵימוֹרָאֵי וְחִיוָאֵי וִיבוּסָאֵי דְּקַיֵּים בְּמֵימְרֵיהּ וּלְאַבְהָתָךְ לְמִיתַּן לָךְ אַרְעָא עַבְדָא חֲלָב וּדְבָשׁ וְתִפְלַח יַת פּוּלְחָנָא הָדָא בְּיַרְחָא הָדֵין

And it shall be, when the Lord your God shall have brought you into the land of the Kenaanaee, and Hittaee, and Amoraee, and Hivaee, and Jebusaee, which He sware by His Word unto Abraham to give thee, a land producing milk and honey, that thou shalt keep this service in this month.

 

שׁוּבְעָא יוֹמִין תֵּיכוּל פַּטִּירָא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה חַגָּא קֳדָם יְיָ

Seven days shalt thou eat unleavened cakes, and on the seventh day shall be a feast before the Lord.

 

פַּטִּירֵי יִתְאָכֵיל יַת שׁוּבְעָא יוֹמִין וְלָא יִתְחָמֵי לָךְ חָמִיעַ וְלָא יִתְחָמֵי לָךְ חֲמִיר בְּכָל תְּחוּמָךְ

Unleavened cakes shall be eaten seven days, and nothing leavened shall be seen with thee, nor leaven itself be seen with thee in all thy borders.

 

וְתִתְנֵי לִבְרָךְ בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימָר מִן בִּגְלַל מִצְוָותָא דָא עֲבַד מֵימְרָא דַיְיָ לִי נִיסִין וּפְרִישִׁין בְּמִפְקֵי מִמִּצְרָיִם

And thou shalt instruct thy son on that day, saying, This precept is on account of what the Word of the Lord did for me in miracles and wonders, in bringing me forth from Mizraim.

 

וִיהֵי לָךְ נִיסָא הָדֵין חֲקִיק וּמְפָרַשׁ עַל תְּפִילַת יְדָא בְּגוּבְהָא דִשְמָאלָךְ וּלְדוּכְרָן חֲקִיק וּמְפָרַשׁ עַל תְּפִלַּת רֵישָׁא קְבִיעָא כָּל קָבֵיל עֵינָךְ בְּגוּבְהָא לְרֵישָׁךְ מִן בִּגְלַל דְּתִיהֲוֵי אוֹרַיְיתָא דַיְיָ בְּפוּמָךְ אֲרוּם בְּחֵיל יְדָא תַקִיפְתָּא הַנְפָקָךְ יְיָ מִמִּצְרָיִם

And this miracle shall be inscribed and set forth upon the tephilla of the hand, on the top of thy left (arm,) and for a memorial inscribed and set forth upon the tephilla of thy head, set between thine eyes on thy forehead; that the law of the Lord may be in thy mouth, because in strength, with a mighty hand, the Lord brought thee forth from Mizraim.

 

וְתִנְטוֹר יַת קְיָימָא הָדָא דִתְפִילֵי לְזִימְנָא דְחָזֵי לָהּ בְּיוֹמֵי עוֹבָדָא וְלָא בְּשַׁבַּיָיא וּבְמוֹעֲדַיָא וּבִימָמָא וְלָא בְּלֵילְיָא

Thou shalt therefore keep this statute of the Tephillin in the season to which it belongs, on work days, not on sabbaths or solemnities; and by day, not by night.

 

וִיהֵי אֲרוּם יָעֵלִינָךְ יְיָ לְאַרְעָא דְכְנַעֲנָאֵי הֵיכְמָא דְקַיֵּים לָךְ וּלְאַבְהָתָךְ וְיִתְּנִינָהּ לָךְ

And when I the Lord have brought thee into the land of the Kenaanaee, which I have sworn to thee and to thy fathers to give thee,

 

וְתַפְרֵשׁ כָּל פְּתַח וַולְדָא קֳדָם יְיָ וְכָל פְּתַח וַולְדָא בְּעִירָא דְּמֵשַׁגְרָא אִמֵּיהּ דִּיהוֹן לִיךְ דִּכְרִין תַּקְדֵּישׁ קֳדָם יְיָ

thou shalt set apart before the Lord every one that openeth the womb; and every animal that its dam beareth and that openeth the womb if it be to thee a male thou shalt sanctify before the Lord.

 

וְכָל פְּתַח וַולְדָא דְחַמְרָא תִּפְרוֹק בְּאִימְרָא וְאִין לָא תִפְרוֹק וְתִנְקוֹף יָתֵיהּ וְכָל בּוּכְרָא דְּאֵינָשָׁא בִּבְרָךְ תִּפְרוֹק בְּכַסְפָּא וְלָא בְּעַבְדָךְ תִּפְרוֹק

And every ass that openeth the womb thou shalt redeem with a lamb; and if thou redeem him not, thou shalt cut him off; and every firstborn man (child) among thy sons thou shalt redeem; but thy servant thou mayest not redeem with money.

 

וִיהֵי אֲרוּם יְשַׁיְילִינָךְ בְּרָךְ מְחַר לְמֵימַר מַה דָּא מִצְוָותָא דְבוּכְרַיָיא וְתֵימַר לֵיהּ בִּתְקוֹף יְדָא אַפְקָנָא יְיָ מִמִּצְרַיִם פְּרִיקִין מִבֵּית שִׁעֲבּוּד עַבְדַיָא

And when in future thy son shall ask thee, saying, What is this ordinance of the firstborn? thou shalt tell him: By the power of a mighty hand the Lord delivered us from Mizraim, redeeming us from the house of the servitude of slaves.

 

וַהֲוָה כַּד אַקְשֵׁי מֵימְרָא דַיְיָ יַת לִבָּא דְפַרְעה לְמִפְטְרָנָא וְקָטַל יְיָ כָּל בּוּכְרָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִן בּוּכְרָא דְּאֵינָשָׁא וְעַד בּוּכְרָא דִבְעִירָא בְּגִין כֵּן אֲנָא דַבַּח קֳדָם יְיָ כָּל פְּתַח וַולְדָא דוּכְרַיָיא וְכָל בּוּכְרָא דִבְרַיי אֶפְרוֹק בְּכַסְפָּא

And when the Word of the Lord had hardened the heart of Pharaoh (that be would) not deliver us, he killed all the firstborn in the land of Mizraim, from the firstborn of man to the firstborn of cattle; therefore do I sacrifice before the Lord every male that openeth the womb, and every firstborn of my sons I redeem with silver.

 

וִיהֵי לְאַת חֲקִיק וּמְפָרֵשׁ עַל יַד שְמָאלָךְ וְלִתְפִילִין בֵּין רִיסֵי עֵינָךְ אֲרוּם בִּתְקוֹף גְּבוּרַת יְדָא הַנְפָקָנָא יְיָ מִמִּצְרָיִם

And it shall be inscribed and set forth upon thy left land, and on the tephilla between thine eyebrows; because by mighty strength of hand the Lord brought us out of Mizraim.

 

 

and-there-was-a-great-cry-in-egypt-arthur-hacker | Turners Hill Free Church

 

 

0 Comments

Submit a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Share This